אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחורף זה שאפשר
לשים שיכבה של בגד ואז עוד שיכבה ועוד שיכבה ...
בלי ששמים לב הופכים למקבץ כתמים וטקסטורות.
ההורמוניה שבשכבות מזכירה לי את הקליפה של העץ ,
גוונים רכים מול הצללות כהות ,
מחוספס מול חלק , בולט מול שקוע
מחוספס מול חלק , בולט מול שקוע
הטבע מלמד אותנו שלא כל מה שקשה בחוץ חייב להיות קשה בפנים.
סומירה היא קצת כזאת..
הבגד של סומירה ישלב מראה קשיח מעט שילדתי
ומצד שני היא לא תוותר על הגמישות והרוך שהיא כלכך אוהבת.
זה יהיה קשה אבל ננסה,,, הכל בישבילה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה