תחושת האווירה מורגשת וניכרת לעין ,הקולקציה עובדת עם דף ההשראה ומורגשת הזכות קיום שלה.השימלה עם "קיפלי העוגב" מוצלחת . והג'קט האי-סימטרי הוא מקום מעניין. נקודות למחשבה: ציבעוניות ובחירת בדים בטוחה מידי. חסר פלפל .החייאת הדמות המקבילה (דריה ) יכולה להכניס את החידוש והעניין שחסרה בקולקציה.
*********
הביקורת הבונה בהחלט עוררה בי תחושה קלה של פיספוס "הפלפל " הפוטנציאלי בקולקציה ,שאותו אני מפרשת למוטיב ההפתעה וההתנהגות הלא צפויה שדמותה של סומירה מספקת .זהו המקום שאני צריכה לחזק . בנוסף גם אני מתגעגעת לדריה .המחשבה על קווי דמותה של דריה והטון שהיא יכולה לתרום לקולקציה מתבססת בעיקר על הגישה ההומוריסטית ללא הגבולות שלה .בעוד סומירה נעה בין העולם הגברי לנשי וחלומותיה בהקיץ דריה נמצאת במקום אחר.היא שמה את הכל על השולחן , היא אמיצה יותר בכל הנוגע ל"מוזרות" שאופפת אותה . כשאני חושבת עליה יותר ויותר הבמה מחכה רק לה , אור הזרקורים מסתנוור חזרה לצופים דרך מגפי העור שלה , הג'קט הירוק ומשקפי הפלסטיק המבריקים . יש לה מעין ברק כזה מעין מיקס לא צפוי... חצאית פליסה קצרה מגפי צבא סימבולים לגמרי (לקוחים מעולם הגרנג' ) והג'קט הירוק ---פשוט ירוק פלסטיק .. ( !) בתוספת של מבט אפטי ובוא נודה לא כלכך סימפטי יש לה נוכחות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה