מפגשים מהסוג האישי

מחשבות על קשה ורך
מבודד ופגיע

עד כמה אפשר למתוח את הגבולות ?

ומה קורה שהם ניפגשים

יצאנו לשטח ..

מגפי עור מתחת לברך ..? check!

כבר בשלהי שנות ה- 90 חדרו למערכות הלבוש שלנו סופית מגפי הצבא הגבוהות .

בישבילי הם תמיד היו סימבול לשבירת המוסכמות , מרד הנעורים בשיאו - גראנג' לשילטון! .

המגפיים השחורות הם למעשה מחאה הפוכה לחיילות ולצייטנות שהנוער אוהב להתנכל לה כלכך . המגפיים שכיכבו במתרס הזכרי פרצו לתודעה הניקבית והזמינו אותן לצעוד יחדיו על בלטות חופש הביטוי.. כל מי שרצה להיות קול מיסתורי ומגניב לא הספיק לומר מרקו פולו וכבר היה באמצע סולם הרכיסה של המגף .

החלק היפה ביותר בסיפור הוא דווקא השילוב המפתיע של הרגליים הדקיקות והנשיות שיוצאות מהמגף.

סופריז סופריז אני לא היחידה שחשבה על זה ...

מגפי הצבא הקלאסיות מתאפיינות בצבעם השחור ספק ברק ספק מט ונכרסות בשרוכים ארוכים במיוחד ,עברו מטמורפוזות רבות במשך השנים .. קבלו דגם משופר , עמיד במים ובהחלט לא פחות מגניבות

לא לאבד אותי ...על אותו קו ישר מהתנור מגפי גומי אופנתיות ומודרניות בניחוח מלוטש ויוקרתי של המותג "HOKI"

עדיין שומרות על הלוק השובב

מסקנות מהביקורת..

תחושת האווירה מורגשת וניכרת לעין ,הקולקציה עובדת עם דף ההשראה ומורגשת הזכות קיום שלה.השימלה עם "קיפלי העוגב" מוצלחת . והג'קט האי-סימטרי הוא מקום מעניין. נקודות למחשבה: ציבעוניות ובחירת בדים בטוחה מידי. חסר פלפל .החייאת הדמות המקבילה (דריה ) יכולה להכניס את החידוש והעניין שחסרה בקולקציה.

*********

הביקורת הבונה בהחלט עוררה בי תחושה קלה של פיספוס "הפלפל " הפוטנציאלי בקולקציה ,שאותו אני מפרשת למוטיב ההפתעה וההתנהגות הלא צפויה שדמותה של סומירה מספקת .זהו המקום שאני צריכה לחזק . בנוסף גם אני מתגעגעת לדריה .המחשבה על קווי דמותה של דריה והטון שהיא יכולה לתרום לקולקציה מתבססת בעיקר על הגישה ההומוריסטית ללא הגבולות שלה .בעוד סומירה נעה בין העולם הגברי לנשי וחלומותיה בהקיץ דריה נמצאת במקום אחר.היא שמה את הכל על השולחן , היא אמיצה יותר בכל הנוגע ל"מוזרות" שאופפת אותה . כשאני חושבת עליה יותר ויותר הבמה מחכה רק לה , אור הזרקורים מסתנוור חזרה לצופים דרך מגפי העור שלה , הג'קט הירוק ומשקפי הפלסטיק המבריקים . יש לה מעין ברק כזה מעין מיקס לא צפוי... חצאית פליסה קצרה מגפי צבא סימבולים לגמרי (לקוחים מעולם הגרנג' ) והג'קט הירוק ---פשוט ירוק פלסטיק .. ( !) בתוספת של מבט אפטי ובוא נודה לא כלכך סימפטי יש לה נוכחות!

ביקורת אמצע

מערכת מס' 1 *ווסט- אזור הכתפיים וה-beck עשויים מבד קשה יחסית שמתאים לג'קטים מחוייטים . חלק בסיס זה למעשה מהווה את השלד של הווסט ומתחזק את הצללית הקשיחה שניסיתי ליצור . בחלקו הקידמי של הווסט שני שכבות צוורונים בגדלים שונים וכן מבדים שונים . הבדים רכים עם תנועה ונפילה . המראה הכללי מזכיר לי צורת של עלה .
*שימלה חיצונית ( עשויה 2 שכבות שיפון ) קריצה לכותונת הלילה של סומירה בסיפור.

מערכת מס' 2 *במערכת לבוש זו רציתי לשלב פריט שלקוח מהעולם הגברי ,שזה העליונית ללא השרוולים עשוי מבד סריג שחור עבה , סוודר, הוספתי כותפות והגדלתי את הכיסים כרמז לאלמט של מעיל גדול כפי שמצטייר בעיני.מתחתיו אוברול שהסגירה שלו ע"י כפתורי טיקטק לאורך הגב . -הבד הוא משי אטום שחושף את קימורי הגוף הנשי . לומרות שהוא רחב בגיזרתו . הוא נצמד לגוף בעת תנועה ובכך משחק משחק של קרוב רחוק.

מערכת מס' 3

*מעיל- צד אחד של המעיל "חסר" . המעיל מאופיין בכך שהוא מכסה ומגן על הגוף .סומירה מרגישה נוח בתוך המעיל כשהיא לא חשופה היא מיסתורית .אני רציתי להוסיף לתחושת המיסתורין בכך שאחסיר ואבטל חלק עיקרי במעיל . בזמן שקראתי את הספר הרגשתי שסומירה נחשפת לקורא או יותר נכון פותחת דלת לעולמה. וזו החשיפה שרציתי ליצור במעיל . חשיפה לשיכבה התחתונה. שהיא רכה יותר ונשית יותר (טוניקת סריג בצבע בז' בהיר). בנוסף ההחסרה היא פעולה לא צפויה -דבר שהזכיר לי את מהלכיה של סומירה לאורך הסיפור.

מערכת מס' 4

*בגד גוף- עשוי מבד משי מעורבב עם ליקרה דבר שמאפשר מעט מתיחה ואלסטיות. אלמנט הכיווצים ב-CENTR FRONT יוצר אפקט רך עדין ונשי. מעליו *אוברול חצאית. בד רב יוצר קפלים עמוקים ( קצת כמו קיפלי עוגב) .אלא נוצרים עלי תפיסות ברצועה מרכזית בcenter front ו- center back. המראה שנוצר הוא בסיס צמוד וקרוב לצללית הגוף הנשית , ומעליו פריט כבד יותר שמטשטש את קווי הגוף ומתרחק ממנו.

מערכת מס' 5

*שימלה- חלק עליון עם צווארון דק שמוארך עד מותן מקורית ועד חגורת החתך. כתפיים מודגשות מעט על ידי כריות . במרכז החלק השני והתחתון של השימלה נוספו צווארונים גדולים לא פרופורציונלים מבדים רכים וקלים עם שקיפות . חלק זה מזכיר לי עשן,שמאופיין עבורי במשחקי שקיפויות ותנועה זורמת .

רוח שטות

Loosing up

סקיצות #2

*********************

ממש קצה המזלג בהתנסות של נפחים שונים -

חלק עליון נותן אשליה של נפח ובחלק

תחתון הצרה

סקיצות

צללית שמתרחקת מהגוף , לעומת צללית שתקרבות לגוף

קונטור של מעיל כרמז..ומשהו רך מלמטה

***

פיתוחי בד

בדים - ציבעוניות מישנית

שילובים של בדים רכים , חלקם אריגים עם שקיפות ונפילה כמו שיפון משי בצבע תורכיז וצהוב קאמל בהיר סריגים חלקם עם חירורים דמויי כוורת - מעביר הרגשה של הסתיר מגלה , חלקם סריגים עבים וסוודרים
תמונה ימנית לייקרה צפופה ועבה בגוון ורוד עתיק מונוכרומטי .

בדים קיפולים וזוויות צילום

מרובעים עם צבע

ציבעוניות הקולקציה

טיול ביער

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בחורף זה שאפשר

לשים שיכבה של בגד ואז עוד שיכבה ועוד שיכבה ...

בלי ששמים לב הופכים למקבץ כתמים וטקסטורות.

ההורמוניה שבשכבות מזכירה לי את הקליפה של העץ ,

גוונים רכים מול הצללות כהות ,
מחוספס מול חלק , בולט מול שקוע

הטבע מלמד אותנו שלא כל מה שקשה בחוץ חייב להיות קשה בפנים.

סומירה היא קצת כזאת..

הבגד של סומירה ישלב מראה קשיח מעט שילדתי

ומצד שני היא לא תוותר על הגמישות והרוך שהיא כלכך אוהבת.

זה יהיה קשה אבל ננסה,,, הכל בישבילה

מיסתורין -שם המשחק

סומירה בעזרתו של הרוקי מורקמי היא הדמות המיסתורית ביותר שאני מכירה ...

עד שכמעט עליתי עליה האמת סטרה בפני ...

כמו שהחיים הם מיסתורין שיש לחיות אותם ולא לפתור אותם כך גם דמותי..

היא השראתי הטהורה .גישתה לחיים והילכי הרוח שלה שמכשפים את עוברי האורח בספריו של מורקמי, זו התמצית,

ה -pure vaibretion הקרובה לביתך

הזמן האהוב על סומירה הוא זמן החלום שלה , שער הכניסה לעולם המיסתורין

Tom boy vaibration

סומירה התחבטה ברצינות בשאלה כיצד נעשה אדם כאחת הדמויות בספרים של קרואק, פראי קר מזג ובטוח בעצמו.
"היא הייתה עומדת , ידיה תחובות בכיסים ,שערה פרוע במכוון , ומביטה בשמיים במבט ריקני מבעד למשקפיים בעלי מסגרת פלסטיק עבה שחורה נוסח דיזי גילספי , שהרכיבה לומרות שלא היה כל פגם בראייה שלה.
כמעט תמיד לבשה מעיל טוויד גדול ממידתה שקנתה בחנות יד שניה , ונעלה מגפי עבודה כבדים .
אילו יכלה לגדל זקן ,אני בטוח שהייתה עושה זאת".

סומירה שלנו מחליטה להנות משני העולמות ,לפחות כך נראה לי. יתרה מזה אני מרגישה שחומת ההפרדה שלה בענייני המינים הוא לא צבוע בשחור ולבן .. הוא אי שם באפור .
המפגש בין "הגברי" ל"נשי" הוא חזק בעניי . כשמוטיבים מהמלתחה הגברית יוצאים לדייט עם הגרדרובה הנשית
הידועה לשימצה , זה יוצר מתח ועניין שקשה לעקב -כמו סומירה .
אני מדמיינת אותה מרחפת ברחובות כשהרושם הראשוני שלה הוא קשיחות וניקור,
אך כמו בחיים לעיתים מגיעה רוח פרצים שחושפת את השכבות התחתונות ,,הרכות והנשיות
ששום אישה עלי אדמות לא תוכל להתכחש לה.
***

מסך עשן

"אני לא יכולה לחשוב על כלום חוץ מסיגריות. אני לא מצליחה להירדם ,ואם כבר נרדמתי אני חולמת חלומות רעים, לא מסוגלת לקרוא, ובוודאי שלא לכתוב אפילו שורה.
כל מי שמפסיק לעשן עובר את זה,לפחות לתקופה מסויימת , אמרתי .
כן קל לדבר על אנשים אחרים , "אמרה סומירה . במיוחד למישהו כמוך שלא עישן בחיים ".
"אם לא היה קל להגיד דברים על אנשים אחרים, העולם היה מקום מדכא ומפחיד .תחשבי מה עשה
יוסיף סטאלין ". סומירה שתקה שתיקה ארוכה מעברו השני של הקו.
שתיקה כבדה כמו נשמות המתים בחזית המזרחית.
הלו? אמרתי "
********

אומרים שההתמכרות למקל הניקוטין האגדי ,טמון בין היתר לצורך פיזי בסיסי להרגיש
בין אצבעות ידינו את המקל -החיקוי לגיר המושלם...
ואומרים גם שאפקט "הפוזה " שכבודו במקומו תורם לאווירת השיק ..

אבל ההיתמכרות שלי מתחילה ונגמרת בפיתולים המרהיבים והלא צפויים של העשן היפה הסמיך הזה ..

">

שיחת גוביינה לחבר הכי טוב

" אתה שומע? זאת השעה שאני הכי אוהבת ביום. הלילה החשוך הולך ומתבהר במזרח, והתרנגולים מתחילים לקרוא בכל הכוח ,כאילו זאת הנקמה שלהם במישהו. ליד הבית שלך יש תרנגולים? הנדתי בראשי מעבר לקו.

אני מתקשרת מטלפון ציבורי ליד הפארק.. לסומירה אין טלפון ,ותמיד היא הולכת עד לשם כדי להתקשר .

סתם תא טלפון ציבורי. "

*************
יש משהו קסום בלילה האפלולי.
האוויר שנכנס לריאות מרגיש נקי יותר ,
הריח חזק יותר כי אתה לא רואה מאיפו הוא בא ,
ציבעי הנורות והצלליות זוהרים אליך כאילו הם שם רק בישבילך.
המחשבות שלך מודות לך שפינית להם קצת זמן איכות.
בלילה החשכה מארחת לך חברה ואם היא עסוקה תמיד אתה יכול להתקשר לחבר טוב!

לא חייבים לצאת מהבית ....

הרוקי מורקמי

מורקמי הוא אחד הסופרים המודרנים החשובים ומועוררי ההשראה של ימינו.

הוא החל לעסוק בכתיבה ב1979 וזאת לאחר שניהל מועדון גאז' ואף למד דרמה קלאסית.

מורקמי מאופיין בזכות התרכובת היחודית שביצירתו של התרבות היפנית עם התרבות המערבית .

לומרות ששפת הכתיבה שלו מנימליסטית וצלולה , כבר בתחילת הקריאה מתגלה מלוא

המורכבות של עולמו הספרותי.

בכל שורה ושורה בספריו מהדהדת השאלה הגדולה על הקיום האנושי .

גיבוריו מחפשים תשובה במרחב המתעתע שבין מציאות לאשליה.

אצל מורקמי כמו מורקמי , אין דבר כזה שאין דבר כזה ,

המציאות והדמיון שווים ושזורים כשבמהלך הקריאה ממש לא בא להפריד ביניהם.

תמונת מצב

בקולג' הזה שיצרתי ,רציתי לבטא את "אפקט כיפוף החוקים" כמו שאני קוראת לו,

בהשראת הדמות שלי .

מבעד העניים שלה המציאות שאנחנו מכירים מקבלת טוויסט גם על פני השטח וגם

במישור פילוסופי . למעשה הדמות שלי סומירה מגיעה למסקנה שכשאנו

חולמים לא רק שזה הוא מפלט שלנו מהמציאות שמקיפה אותנו ,אלא זהו גם

המשחקים הבייתי שלנו בו אנחנו יכולים למקם ולחבר מחדש גופים ופריטים שונים.

רציתי להמחיש את הנטיה והיחוד של סומירה להתייחס לדקויות ולסיטואציות

שונות בחיי היום יום בין אם במציאות או בדמיון, אליהם אני מתחברת מאוד.